קורות חיים
אברהם (קרפטה), בן יצחק ואלישבע, נולד בכ"ו בכסלו תרצ"א, (16.12.1930) בתל אביב. גדל בתל אביב עם אחיו בן-עמי ואחותו רחל. למד בבית הספר לבנים אחד העם ובגימנסיה מונטיפיורי.
בהמשך דרכו למד כלכלה בבית ברל, ואחר-כך למד בבית הספר הגבוה לתיירות. כן למד פסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
הוא היה חבר באגודה הימית הפועל, ובמסגרתה הפליג לאורך חופי הארץ והדריך חניכים צעירים. בימים שלפני קום המדינה שירת בפלי"ם, הפלוגה הימית של הפלמ"ח, והיה פעיל במסגרת עליה ב', מתוך רצון לסייע לעלייתם של הפליטים היהודים מאירופה. אברהם עבד בצי הסוחר הישראלי כשהיה עדיין בחיתוליו, עד שבשנת 1955 נפרד מהים - אם כי סיפור אהבתו לים לא תם.
בשנת 1956 נישא לתמר והיה אב לשלוש בנות: יפעת, אדוה ואמי. בשנת 1962 עברה המשפחה להתגורר בערד, שאברהם היה בין מקימיה. הוא עבד כמפעיל ציוד מכני כבד בבניית הסכרים בים המלח. כאשר הסתיימה עבודה זו יזם והקים עם שלושה שותפים את חברת "תור ערד", לסיורי ג'יפים וטיולי אתגר מדבריים. באותם ימים אברהם השתלם בקורסים של משרד התיירות והוסמך כמורה דרך ומומחה לתיור. הוא הירבה להוביל קבוצות לסיורים במדבר יהודה ובעיקר למצדה, וליווה את פרופ' רות עמירן, הארכיאולוגית שחפרה במשך שנים בתל ערד.
משנת 1979 עבד ברשות הגנים הלאומיים כמפקח אזורי במשך שש שנים, כשהוא לומד גיאוגרפיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותנ"ך. בתקופה זו חי עם חברתו לחיים דליה. אברהם הצטיין בזכרון יוצא דופן ובלהט רב, שבאו לידי ביטוי בהדרכת תיירים ובהרצאות.
אהבתו לים הביאה אותו גם להפלגה האחרונה בחייו. אברהם יצא להפלגה לקפריסין יחד עם זוג חברים: אסתר וראובן פלצור. בלילה של יום הכיפורים עגנה היאכטה במרינה של לרנקה. ביום י' בתשרי תשמ"ו, (25.09.1985), בשעה 04:30 לפנות בוקר, עלו על היאכטה שלושה מחבלים חמושים. הם ירו ורצחו את אסתר בשעה שהייתה על הסיפון. את אברהם וראובן הם כפתו למיטות בחדר המגורים.
במשך זמן רב ניהלו שלושת המחבלים משא ומתן עם שלטונות קפריסין. בשלב מסוים, מסיבות שלא התבררו, הם הוציאו להורג את אברהם וראובן בירי בראשם. אחר-כך הסגירו המחבלים את עצמם למשטרה המקומית.
אברהם היה בן 54 במותו. הותיר אחריו אישה ושלוש בנות. הובא למנוחות בבית העלמין בערד.
ביום השנה למותו נערך בערד ערב לזכרו, בהשתתפות בני משפחתו וחבריו הרבים.