תפריט נגישות

סרן גבריאל (גבי) קורצברג ז"ל

גבריאל קורצברג
בן 22 בנפלו
בן אלפי ושלמה
נולד בנחשונים
בט"ו בשבט תשי"א, 22/1/1951
שרת בחיל השריון
יחידה: כח חש"ן 8100
התגייס ב-12.2.1970
נפל בקרב
בט"ז בתשרי תשל"ד, 12/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מזרעת בית ג'אן
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ה, חלקה: 4, שורה: 04, קבר: 06.
הותיר: הורים, אח ואחות

קורות חיים

גבריאל (גבי), בנם-בכורם של אלפי ושלמה, נולד ביום ט"ו בשבט תשי"א (22.1.1951) בקיבוץ נחשונים. הוא למד בבית-הספר בקיבוץ ואת לימודיו העל-יסודיים השלים במוסד החינוכי "חוף השרון" בקיבוץ יקום. שמו ניתן לו לזכר בן דודתו, שנפל במלחמת השחרור, בקרב על הראדאר הסמוך לקרית ענבים.

ילד עירני ורגיש היה גבי ומשחר ילדותו הגה חיבה רבה לטבע. בטיולים על הגבעות המקיפות את הקיבוץ אהב גבי להתבונן בציפורים, לגלות את החי והצומח ולשמור עליו. אך לא רק הטבע עניין אותו: גם בנייה, הרכבה ומנגנונים שבהם הגלגלים מסתובבים. גם "סוחר" קטן היה וידע איך להשיג דברים. (למשל לא היה אוכל את מעט השוקולד שהיה מקבל אז, אלא מביא אותו לגן ונותן אותו לילדים, למען יתנו לו לשחק בכל אבני הפלא ולבנות בניינים גדולים). הוא אסף גרוטאות ברזל, מפתחות ומנעולים, גפרורים, בולים ומטבעות. גבי לא היה תלמיד שקדן במיוחד. יותר נכון לומר שניחן בתפיסה מהירה, בשכל חריף, בסקרנות לדעת וברצון להתמודדות אינטלקטואלית. בשל כל אלה יותר מאשר בשל שקדנותו, נחשב תלמיד מצוין.

נוסף ללימודים הרבה לשחות בבריכה והשתלם בקורס מיוחד למצילים חובבים. הוא אהב להאזין למוסיקה קלסית ול"חיפושיות", למד נגינה בפסנתר ואחר-כך ניגן בקרן-יער. גבי המשיך לאסוף מטבעות וגפרורים גם כאשר התבגר ושמר על אוספיו. "כל מה שיצא מתחת ידו היה טוב ויפה ומושלם", סיפרו בני משפחתו.

גבי היה מסור לחבריו והם ידעו שתמיד יוכלו לסמוך עליו. גם בתנועת הנוער של "השומר הצעיר" התגלה כחבר פעיל, ולימים מונה מדריכם של חניכים צעירים. אביו של גבי סיפר, שבעת חופשה מן המוסד החינוכי, ישב גבי עם אמו ושקד על לימוד השפה הצרפתית. נער רב-צדדי ומעמיק חקור היה. באחד הסיורים שערכו תלמידי המוסד בבית-הסוהר בתל-מונד, התקשר גבי עם נער עבריין. הוא שמר על הקשר עם ידידו הצעיר, דיבר עליו ועל מצוקת בני הנוער ועשה כל שביכולתו לסייע לאסיר הצעיר. הוא היה גבה-קומה וטוב מראה, רציני ונבון, כן, מסור להוריו ואח טוב לאחותו ולאחיו.

גבריאל גויס לצה"ל במחצית פברואר 1970 והתנדב לחיל השריון. אהבה רבה רחש לחבריו ליחידה וגם לכלים שהיו באחריותו. הוא השתלם בקורס למפקדי טנקים וסיימו בהצטיינות (95). ביחידתו נודע כחייל מעולה המבצע כל משימה המוטלת עליו בלא דופי. בפברואר 1971 נשלח בהמלצת מפקדיו לקורס קצינים. במהלך הקורס קבעו הרופאים, שיש להוריד את הפרופיל שלו. גבי התעקש, נאבק בהחלטה, ויצא כשידו על העליונה. לאחר תום שירות החובה שלו שירת זמן מה במסגרת צבא-קבע.

באוגוסט 1973, כשהשתחרר, אמר גבי להוריו כי רצונו ללמוד הנדסה. כהכנה ללימודיו החל ללמוד אנגלית. הוא חזר לקיבוץ, עבד כחקלאי, והחל לתכנן את המשך חייו. מלחמת יום-הכיפורים שמה קץ לכל החלומות. המלחמה פרצה וכוחות צה"ל עומדים בקרבות מרים - וגבי בקיבוץ, ממורמר על ש"שכחו אותו". מקץ 30 שעות טילפן לממונים עליו ונפרד מהוריו. "הוא הלך ללא התלהבות, אך בהכרה שהוא חייב לנהוג כך. גבי לא היה איש צבא".

הוא נשלח לחזית הצפון ולחם שם כמפקד טנק. חבריו לקרב מספרים, שניסה לארגן את שארית הכוח והאיץ בלוחמים להתקדם בשטח.

ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) נהרג סגן גבריאל בקרב עקוב מדם, באזור מזרעאת בית-ג'אן והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל.

השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

במכתב תנחומים להורים השכולים, כתב שר הביטחון דאז, רב אלוף משה דיין: "גבריאל ז"ל הוגדר כקצין נבון, בעל מקצוע ויכולת, מסור, יעיל ואהוד".

משפחתו הוציאה לאור חוברת זיכרון להנצחת שמו.

בניית אתרים: