מספר אביב ברזילי, מ"פ ג':
"פלוגתי במספר אנשיה מנתה כדי 2 מחלקות; אולם היו בה שלוש מסגרות מחלקתיות בפיקודם של הקצינים נפתלי ובנימין והסמל דובי. לצורך הפעולה צורפו אלינו שני צמדי חבלנים, כיתת מק"ב באזה וסייר. זה האחרון - משה (מוסיק) ליטבק - הוביל את הפלוגה במסע הגישה אל היעד.
"נענו בסדר הבא: מחלקתו של דובי, שעתידה היתה לאבטח את איזור ההיערכות של הפלוגה, ולשמש רתק ועתודה, נעה ראשונה; אחריה מטה הפלוגה, אחריו מחלקתו של נפתלי ולבסוף מחלקתו של בני. כל המחלקות לא היו מלאות. מחלקתו של נפתלי המלאה, הטובה והמנוסה שבמחלקות, צריכה היתה לכבוש את החיוני שבשני המשלטים הצפוניים - 128.2 - ואילו מחלקתו של בני - את 120 א'. הערכתנו היתה, שבכל אחד ממשלטים אלה מצויה מחלקת אויב.
בהגיענו למסעף ואדי מט-האש, משהו מזרחה מגבעה 114.1, טעינו בניווט ופנינו דרומה-מערבה תחת שנפנה דרומה-מזרחה. איבדנו זמן-מה עד שמצאנו את הדרך הנכונה. אותה שעה החלו כבר המרגמות הכבידות מכסות את יעדינו באש, דבר שסייע לנו בזיהויים. הגענו בשלום לשטח ההיערכות בגיא, המתמשך צפונה-מערבה ועובר בתחילתו בין גבעה 120 א' מזה וגבעה 128.2 מזה. הסתבר, שהאויב לא הבחין בנו עדיין במדויק; אולם היה ברור לנו, שמרגע שנפלה על היעדים פצצת המרגמה הראשונה, נעור האויב למצב כוננות מוגברת."
מחשבות המתעוררות על תגובת האויב ומחשבות נוספות, אותן חושבים מפקדי-משנה בשלב התנועה לשטח ההיערכות, מוצאים אנו ברשימתו של המ"מ בנימין קראוס (קדם).
"כנחש ארוך ואפל, נעה בחשכת הלילה שורת אנשי הפלוגה בתוך הואדי הרחב. תוך כדי תנועה אני מדמה לעצמי מה עושים עתה חיילי האויב, אותם עומדים אנו לתקוף. בעיני רוחי רואה אני את החיילים כהי-הפנים, עומדים בחפירותיהם, לופתים בעצבנות את כלי נשקם, מוכנים ללחוץ על ההדק לשמע כל רשרוש חשוד מול המשלט. חושבים הם ודאי, שאין לצפות לרחמים מהחיילים היהודים. הוסבר להם, לא פעם, ע"י שליחי תעמולתם הכוזבת, שאין היהודים לוקחים שבויים, וכל מי שנופל בידיהם, אחת דינו למות. על כן עצבניים הם מאוד.
"אם נגיע בשקט עד הגדר בלי שירגישו בנו, יהיה הענין פשוט: שני מטעני הבונגלור יונחו מתחת לגדר, ועם ההתפוצצות, נסתער על המשלט, נשטוף אותו, נטפל רק בעמדות העיקריות ורק לאחר מכן נטהר את המשלט ביסודיות.
"אולם, ממשיך אני להרהר, אם ירגישו בנו המצרים בטרם נגיע לגדר, יהיה הענין יותר מסובך: המחלקה תתקדם בקפיצות, בחיפוי הדדי עד שנגיע לגדר. או אז תפתח כל המחלקה באש, וחייל אמיץ אחד מתוכה יזחל באגף הימני, יניח את הטורפדו-בונגלור ויפעילו. עם ההתפוצצות יפרצו שתי כיתות לתוך המשלט בחיפוי הכיתה השמאלית, שתצטרף לאחר מכן אף היא לכוחות. כאן - במשלט עצמו - יהיה המבחן הגדול. כאן תבחן בפעם הראשונה, הפעלת כידוני הרובים שעד כה לא היו בנמצא בגדוד. כאן נאכל את פירות אימונינו המפרכים בכידון, עליהם שקדנו שעות רבות. - -
"כל הירהורי נקטעו, כשהגיע מסע הגישה בתוך הואדי לקיצו. המ"מים נקראו למ"פ, ערכנו תצפית קצרה מחוץ לואדי, לקבוע מחדש את היעדים של כל מחלקה ומחלקה. אותה שעה החל האויב מגיב על ההפגזה. כדורים שרקו מעל לראשינו כל הזמן. מצד מזרח, מתוך גבעה אפילה, פרצה להבת-אש מדי פעם, מלווה בשריקת פגז ורעם התנפצות. היתה זו גבעת-היעד שלי - גבעה 120 א'.