ביום 31 באוקטובר 1948 שידר מפקד כיס פלוג'ה סייד טהא את ההודעה הבאה למפקדתו: "המצב שקט אחרי 17 ימי מצור. מצב התחמושת הוא בגרעון גדול. האספקה כמעט אזלה... האויב ממשיך לכבוש עמדות חדשות כדי להדק את טבעת המצור עלינו. הרכב אינו ראוי לשום פעולה או תנועה. הדלק אינו מספיק. עשו משהו לפני שהמצב יהיה קטסטרופלי. מסרו לנו היום על החלטתכם להציל אותנו." ביומנו מספר סייד טהא, שמאחר שלא ידע את משך המצור, הגביל את מנות המזון לחיילים עד כדי מנה קטנה הכרחית; כן הגביל את השימוש בתחמושת ונתן פקודות להמנע מלהשיב אש אלא אם אין ברירה. עם זאת, לא היה המצב לאחר יאוש. הימים הבאים הוכיחו, כי הרכב ב"כיס" הוסיף לנסוע, וכמויות התחמושת והמזון שהיו בו בעת הפינוי לא היו מבוטלות כלל ועיקר. מודיעין חזית דרום גם הוא סבר בדומה לסייד טהא, וטעה בהערכותיו לגבי יכולת הנצורים להמשיך ולעמוד במצור.
המצב הגרוע ב"כיס", כפי שהצטייר במודיעין הישראלי, ונטייתו של האויב לצמצם את "כיס פלוג'ה" (על-ידי פינוי משלטים מרצונו), הביאו את מפקדת חזית ד' להנחה, שעל-ידי פעולות תוקפניות אפשר יהיה לזרז את קץ ה"כיס" ולסייע לפיקוד המצרי העקשן במקום להגיע לידי החלטה על כניעה. לאור הנחה זו עיבדה החזית תכנית מתקפה שקויה הכלליים היו כדלקמן:
א. כיבוש המשלטים מס' 6 ומס' 7 של "דרך-בורמה" המצרית, שקישרה מאז כיבוש כרתיה את בית-עפה, משטרת עיראק-סווידאן והכפר עיראק-סווידאן עם פלוג'ה ועיראק אל-מנשיה; זאת - כדי לבתר את כוחות החטיבה הרביעית לשניים, באופן שניתן יהיה לטפל ולהשמיד כל חלק בנפרד, וגם כדי להכביד על החטיבה נסיון פריצה מרוכז.
ב. הטרדת שאר גזרות ה"כיס" כסיוע לפעולת כיבוש משלטי "דרך-בורמה" כדי להוריד את מוראל המגינים וכדי להביאם לידי בזבוז תחמושת.
משימת ההטרדה העיקרית הוטלה על חטיבה 8, וגדוד "3" של גבעתי הוכפף לה לצורך זה. חטיבה זו קבעה, כי גדוד "3" של גבעתי בסיוע נשק ארטילרי יבצע התקפת הטרדה על עיראק אל-מנשיה בליל 2/3 בנובמבר, וכי עם שחר ה-3 בנובמבר יוחלף ע"י גדוד הפשיטה אשר ינסה, באם תסתמן האפשרות לכך, לכבוש את המקום.
גם על חטיבת גבעתי הוטלה משימת הטרדה - צליפה, הפגזה, מיקוש וכו' - של ה"כיס" בגזרתה שלה, החל מ-2 בנובמבר, שעה 14.00. אולם המשימה העיקרית שהוכתבה לה היתה כיבוש המשלטים 6 ו-7 של "דרך-בורמה".
בפקודת המבצע החטיבתית שפורסמה ביום 1 בנובמבר הטילה החטיבה על כל אחד מגדודיה - פרט לגדוד "3" שהוכפף, כאמור, לחטיבה 8 - להטריד את האויב בגזרתו. על הגדודים "2" ו-"4" הטילה בנוסף לזה את המשימות הבאות:
גדוד "2":
א. התקפה וכיבוש משלט 7, בכוח של פלוגה, בתיאום עם גדוד "4" - בליל 2/3 בנובמבר - והחזקה בו;
ב. הכנת יחידה להחזקת שטח משטרת עיראק-סווידאן, באם תיעזב ע"י האויב.
גדוד "4":
א. התקפה וכיבוש משלט 6, בכוח של פלוגה, בתיאום עם גדוד "2" - בליל 2/3 בנובמבר - והחזקה בו;
ב. עתודה לפעולה בכוח של פלוגה מוקטנת ושועלי שמשון.