מורשת קרב, הנצחה ואנדרטאות

הפרטים החדשים והמעודכנים שהביא עמו ליל הסיורים, איפשרו למג"ד "2" יעקב פרולוב, לבחון מחדש את הערכת-המצב שלו ולהשלים את תכניתו. ראשית מעשה הסתבר לו, כי "נולד" לו משלט חדש - משלט 120 - ושעל כן לא יהיה בכוחה של פלוגה א' שלו בלבד להשלים בכוחותיה הן את כיבוש משלט 120 והן את כיבוש משלט 138.5, הגבוה והחיוני שבמשלטי חוליקאת. לכן החליט לעשות שינוי באיגוד הכוחות ולתגבר את פלוגה א' במחלקתו של מוטקה לנדסמן מפלוגה ב'.
המג"ד חשש אמנם שבגבעה 118.2, כ-750 מ' מערבה ל-138.5, מצוי אויב; אלא שמתוך רצון להבטיח את רציפות ההתקפה ואת כיבוש המשלטים שבעומק, החליט המג"ד לשמור על עתודה ולא להטיל על פלוגה נוספת משלו את כיבושו של אותו משלט. כן ראה צורך לכסות באש תלולת-מסלול בעיקר את המשלטים הנתקפים לראשונה. עם זאת, לא יכול היה לותר על הצורך ל"נטרל" באש גם את המשלטים שבעומק - 131.2 ו-138.5.
לאור כל אלה התייצב פרולוב בפני המח"ט, הציג תכנית ודרישות. בעקבות דרישותיו נקבעה התכנית החטיבתית הבאה:
- לאבטחת אגף ציר תנועת-הכוחות לשטחי הכינוס הקדמיים, הוטל על גדוד "1" לנסות לכבוש את משטרת עיראק-סווידאן.
- למניעת התערבות תגבורות אויב ומניעת נסיגתו, הוטל על יחידת המשוריינים של פלוגה ב' בגדוד "4" לחסום את הצירים מרצועת החוף לבית-תימא ומשלטי חוליקאת, בעיקר בסביבות חירבת בית-סמען; ואילו על כוחות אחרים (לא של החטיבה) שיצאו מגבר-עם, הוטלה משימה דומה בסביבת חירבת עמודה;
- לצמצום גזרת פעולתו של גדוד "2" הוטל על שתי פלוגות של גדוד "4" (פלוגה א' - תוקפת ופלוגה ג' - עתודה) לכבוש את המערבי שבמשלטי חוליקאת.
- כדי לשחרר את גדוד "4" למשימותיו הוטל על גדוד "5", שנשתחרר מהחזקת משלטי כרתיה עם החלפתו ע"י כוחות חטיבת עודד, להחליף את גדוד "4" בהחזקת משלטי כאוכבה, החל משעות אחה"צ של יום ה-19 באוקטובר.
- שתי סוללות ארטילריה (סוללת תותחי-שדה וסוללת מרגמות כבדות) הועמדו לרשות הכוחות התוקפים. כן נקבע, שמרגמות 81 מ"מ שיקודמו מגבר-עם, יכסו באש את משלט 138.5.
- שני טנקי קרומבל, עיקר השריון ה"כבד" של צה"ל, ושני תותחי נ"ט רכובים על זחל"מים, הוקצו ע"י החזית כ"מנה אחרונה".
בעוד יעקב לומד את התכנית החטיבתית, ושוקל כיצד יחלק את האש הארטילרית וינצל את הטנקים נקרא פתאום לטלפון. הדובר היה מפקד החזית, יגאל אלון, שאמר ליעקב שתי מלים כבדות-משקל ביותר: "בכל מחיר!"
יעקב הבין יפה כי הכוונה הי לכבוש את המשלטים בכל מחיר. הוא הסביר זאת לאנשיו בקבוצת הפקודות הסופית, בה הציג את תכנית הפעולה הגדודית ואישר את תכניות המ"פים.
התכנית קיבלה אישור בכתב בפקודת-מבצע שפורסמה ביום 19.10. להלן קטעים ממנה:
2. כוחותינו:
א. גדוד "4" ישתתף בפעולה עמנו.
ב. סוללה של 65 מ"מ.
ג. סוללה של מרגמות 120 מ"מ.
ד. יחידת רכב משורין.
ה. תותח ממונע של 20 מ"מ.
ו. תותח של 6 ליטראות.
ז. יחידה שלנו מגבר-עם.
3. המטרה: לכבוש את משלטי הכפר חוליקאת בליל 19/20.10, להתארגן ולהתבסס להגנה.
4. השיטה: התקפה מהירה של משלטי האויב לאחר מכת אש ארטילרית.
א. הכוח מגבר-עם - יתפוס את סביבות חירבת עמודה.
ב. גדוד "4" - יציב כוח בכפר בית-תימא, יוציא מארב לסביבות חירבת בית-סמען לאבטחה וחסימה. יפריש פלוגה לכיבוש המשלט 118.2 בשיתוף עם פלוגה א' שלנו. כיוון ההתקפה דרום-מערב.
ג. פלוגה א' - תכבוש את המשלטים שבקצה הכרם ואת משלט 138.5. תערך עם פלוגה מגדוד "4", בצד הדרומי של באוכבה. כיוון ההתקפה מצפון לדרום. תקבל לעזרתה מחלקה אחת עם מכשירי פריצה מפלוגה ב'. תצא מנקודת ההיערכות שעתיים לפני שעת ה"אפס". תתקדם לנקודת הזינוק ותתפרץ 15 דקות לאחר שעת ה"אפס", לפי פקודה, עם הפסקת אש התותחים.
ד. פלוגה ג' - תכבוש את משלט 128.2 ממערב לכביש ואת הכיפה השניה ממזרח לכביש.
תיערך להתקפה בכפר כאוכבה שעתיים לפני שעת ה"אפס". תצא ממקום ההיערכות ותגיע לעמדת זינוק. תזנק 15 דקות אחרי שעת ה"אפס", לפי פקודה, עם הפסקת אש התותחים.
ה. פלוגה ד' - תכבוש את המשלט 131.2. תערך בסביבות הכפר כאוכבה. תנוע שעתיים לפני שעת ה"אפס" לכיוון גבעה 108.3, ממזרח לכביש. היציאה - לפי פקודה. תתקוף, לפי פקודה, את משלט 131.2, בדרך שתיקבע בהתאם להתפתחות.
ו. פלוגה ב' - תשמש עתודה. תערך ליד פרשת הדרכים דרומה לכאוכבה. תפריש מחלקה אחת לפלוגה א'. פרטי ההעברה יקבעו בעל פה בין שני המ"פים. תבטיח את המרגמות.
ז. רגמים - ירוכזו בסוללה ויפעלו לפי הוראה.
ח. מכינים - יצרפו מכונה (מק"ב) לפלוגה א' ומכונה לפלוגה ג'.
ט. חבלנים - יצורפו לפלוגות הפורצות על ציודם.
י. ש.ר. - יסדר תחנת עזרה-ראשונה בכפר כאוכבה. - - -
יא. תותחים ומרגמות כבידות -
(1) הטרדת האויב בשעות אחר-הצהרים.
(2) פתיחת אש מרוכזת על עמדות האויב לפי הוראת מג"ד "2" ולפי מפת הקוד שתמסר להם ע"י קצין המודיעין של גדוד "2".
(3) אש סיוע ומגן - לפי הוראה.