התקפת גדוד "2" על משטרת בית-ג'וברין, הגם שלא עלתה יפה, הטילה רישומה על האויב. מסתבר שבעקבותיה הוציא מיג'ר לוקיט את כוחותיו מהמשטרה ותחת שיסכנם בהגנה עיקשת עליה, בחר להגן על מרחב בית-ג'וברין בשיטת ה"הגנה הניידת", כשהוא מסתייע לשם כך ביחידת משוריינים. כאשר הותקפה המשטרה ע"י גדוד הפשיטה של חטיבה 8 ביום 27 באוקטובר, היא נפלה בידיו כמעט ללא קרב וללא אבידות. אכן, מיג'ר לוקיט הזדרז לבצע מיד התקפת-נגד על כוחות גדוד הפשיטה, שנאחזו גם בכפר בית-ג'וברין, אך 8 המשוריינים שהופעלו על ידו נגדם נהדפו אחור, אחרי ששלושה מהם נפגעו.
עם כיבוש בית-ג'וברין, נקבע "פקק" נוסף על ציר הפריצה האפשרי הנוח ביותר לתנועת הכוחות הגדולים שהיו תקועים ב"כיס פלוג'ה", היינו על הציר פלוג'ה-בית ג'וברין-חברון; אולם נשאר עדיין בידי האויב ציר-משני נוח למדי לאותה מטרה והוא הציר העובר לחברון דרך קוביבה ודווימה.
כדי לבטל אפשרות ניצול ציר זה על-ידי האויב, הוטל על גדוד הפשיטה המחזיק בבית-ג'וברין להעבירה לידי גדוד "3" של חטיבת גבעתי (שהחזיק באותם ימים בחר' מסאררה) ולכבוש את קוביבה ותל-לכיש שלידה.
בערב יום 27 באוקטובר העביר גדוד הפשיטה את איזור בית-ג'וברין לידי גדוד "3" - ועם בוקר 28 באוקטובר כבש את קוביבה ואת תל-לכיש ללא התנגדות כמעט. למחרת כבש גם את דווימה. אותו יום עצמו חדרו כוחותינו לדיר-נחאס ומצאו אותה ריקה.
עם כיבושן של דווימה ודיר-נחאס הופסקה למעשה פעולת הכיבוש שפניה חברונה; אבל גם כיבוש גזרת עג'ור-בית-ג'וברין-דווימה, היה הישג ניכר: הגדלת שטח המדינה מחד-גיסא והפחת סכויי הפריצה או ההסתננות של כוחות מכיס פלוג'ה להר-חברון או ממנו אליה - מאידך.
באותם ימים אמנם מוזכרת תכנית-אויב לפריצה בציר זה. ב"סיכום ידיעות" מיום 28 באוקטובר, של חזית ד', מסופר על ידיעה לפיה קיבל שאוכת בכ, מפקד הכוחות המתנדבים, הוראות לארגן את הכוח הנסוג מבית-ג'וברין, לצרף אליו כוחות נוספים ולכבוש אותה מחדש לצורך יצירת בסיס לפנוי "כיס פלוג'ה". ידיעות משלימות - בימים 29 ו-30 באוקטובר - מסרו כי שאוכת בכ הציע לפרוץ את הדרך לאל-קוביבה דוקא, וכי הוטל עליו - במידה ויקבל עזרה מתאימה מצד הירדנים - לתפוש "פרוזדור" עד לעיראק אל-מנשיה ולאפשר הן החדרת שיירה נושאת בנזין ל"כיס", כדי להחזיר לחטיבה הרביעית את כושר ניידותה, והן את פינוייה של אותה חטיבה להר חברון.
על סמך ידיעות אלה הוטל על גדוד "3" של חט' גבעתי, להוות - ביחד עם כוחות החי"מ מחטיבת השפלה - "סדן". הנמשך מחרבת מסאררה במערב ועד בית-ג'וברין-דווימה במזרח - עליו יתכתש האויב בנסיונות הפריצה וההתחברות שלו. על גדוד הפשיטה ועל גדוד הטנקים של חטיבה 8 הוטל להכות באויב מן האגף שעה שיתכתש על ה"סדן" האמור. אולם "ההר הוליד עכבר". האויב, לא רק שלא נע, אלא צמצם את סיכויי ההתחברות שלו על-ידי שפינה את משלטי חרבת א-רעי ועיראק אל-חרב. אלה נתפשו ע"י גדוד "3" ביום 30 באוקטובר.