מורשת קרב, הנצחה ואנדרטאות

06.45: מן התצפית מודיעים לי, כי 6 טנקים, 4 נושאי ברן, 4 מכוניות משא ו-3 ג'יפים, ששניים מהם גוררי תותחים, מתקרבים לכיוון גבעה 105.
ניתנת הוראה להפריע לתנועה והיערכות אויב זו. אולם, לאחר הוצאת מספר פצצות מרגמה 81 מ"מ ניתנת פקודה להפסיק מחשש שנישאר מצומצמים מאוד בפצצות.
07.30: מן התצפית מודיעים, כי כשתי פלוגות יורדות מכיוון 113 ונערכות בשטח שבין נגבה והגבעה. מטוסי האויב מפציצים את המשק מן האויר.
08.00: התצפית מודיעה, כי 7 טנקים נעים מכיוון עיראק-סווידאן ונערכים בשטח שבין המשק ובית-עפה, וכי 8 טנקים אחרים ו-4 נושאי-ברן נערכים בשטח שבין המשק לבין המשטרה. כן מודיעים, כי ריכוז רב של חיילים-רגלים מסתדר בסביבת בית-הקברות של המשק (דרומה-מערבה לו).
עתה מכותר המשק כולו על-ידי כוחות הנערכים במרחק של 600-800 מטר מן העמדות של המגינים. יוצאים מכלל זה עמדות 13, 12, בפאתו הצפונית-מזרחית של המשק.
08.45: האויב פותח באש תותחים ומרגמות המיועדת לרכך את המשק לפני ההסתערות והיא קטלנית ביותר. היא הרבה יותר חזקה מאשר בימים הקודמים. במיוחד מתנכל האויב לפגוע במגדל המים, דבר המאלץ אותנו להחליף את הצופים המחזיקים בו, לעתים קרובות מן הרגיל.
כתוצאה מההפגזה נותקו כל קוי הטלפון. אני שולח את הטלפוניסטים כדי לנסות לחדש את הקשר, אולם מאמציהם - הנעשים תחת הפגזה והפצצה מן האויר - לא נושאים פרי, אני מותר על נסיון נוסף לתיקון הקוים מתוך הנחה, שהסיכון של המבצעים רב והיעילות מפוקפקת.
אחרי הטלפוניסטים מגיע למטה רץ מעמדה 13 ומודיע, כי נחמן, מפקד עמדה 3 (צפון), נפגע קשה בפניו וכי בתעלות שוכבים שני נפגעים נוספים חסרי הכרה. כן מגיעה ידיעה, כי מפקד העתודה וסגנו נפגעו כתוצאה מפגיעה ישירה באחד הבונקרים. ידיעות מסוג זה רודפות זו את זו: בעמדה 5 (מערב) - הרוג; בעמדה 6 (מערב) - פצוע קשה; בעמדה 9 (דרום) - נהרג ה"ברניסט"; בעמדה 10 (דרום) - נפגע מפקד העמדה.
10.00: הפגזת האויב נמשכת. ידי האלונקאים עמוסות עבודה והם מבקשים עזרה.
הרצים נופלים מן הרגלים: הם לא מספיקים לחזור למטה וכבר מחכה להם "ריצה" חדשה.
אני מביא תגבורת של רצים מחברת-הנוער.
11.00: חיל-הרגלים של האויב עובר להסתערות מול העמדות 11-5 (מערב, דרום ומזרח) בסיוע הטנקים הנעים מאחוריו. אנשינו משיבים באש קטלנית.
רצים באים מכל העמדות לקבל תחמושת. אנו מופצצים בפעם השלישית מן האויר. אני מגייס את הרזרבות האחרונות ושולח אותן לקוים כדי לסתום את הפרצות (מספר הנפגעים מתקרב לעשרים). 3 מקלעים נתקלקלו.
אש הארטילריה אינה פוסקת. היא באה מהאגפים ומחפה על גל נוסף של רגלים, שנשלח להסתערות.
זה שעתיים שאני עושה מאמצים להפעיל את המרגמה "6, אך החומר האנושי של הצוות שלה הוא מסוג כזה, שאני נפגש עמו לראשונה בחיים: שוכבים בבונקרים ואינם רוצים להפעיל את המרגמה. התירוץ - סדן נפגע. אני שולח את גצק, הנשק, לתקנו ואחרי מאמצים רבים הסדן מתוקן. לאחר זאת אני מריץ רץ להביא את קצין-התותחנים למטה. הוא מצליח להגיע ומוביל את הקצין. האחרון נפגע בדרך מרסיס, אך אינו נוטש את תפקידו. הוא מגיע אלי ואני נותן לו פקודה להשתמש בכוח נגד המסרבים.
13.00: ההתקפה בכיוון קטע 2 (מערב, דרום-מערב: עמדות 4-8) נחלשת והאויב מנסה מזלו בקטע 3. אך המרגמות "2, הבאזה והמקלעים, אינם נותנים לחיל-הרגלים של האויב להרים את הראש. מצב הרוח טוב. מכל העמדות מודיעים על אבידות רבות של האויב ועל יללת נפגעים.
המים במטה אוזלים, כי כל הבאים צמאים ועייפים עד מות.
מרגמות ה-"3 שומרות על פצצות אחרונות. הבראונינג חדל מלפעול - נשארו לו 300 כדור חודרי-שריון בלבד - והצוות שלו מתחיל לירות ברובים.
אני שולח מברקים תכופים על אזילת תחמושת.
14.00: עצמת האש מתגברת. בונקר המטה נפגע פגיעה שלישית אך הוא מחזיק מעמד. מהעמדות אין ידיעות
אני מחלק נשק לרצים ולצופים ומרכיב מהם שתי חוליות קרביות. הנני מכין את הניירות והמפות לשריפה. הרופא מודיע לי, כי אין לו מקום במרפאה.
אני שולח דו"ח למטה הגדוד ולחטיבה, כל חצי שעה. האנטנות - 4 במספר - נפגעו ורק אחת נשארה ניצבת. הקליטה קשה מאוד.
ההפגזה נמשכת. הרעשה רביעית מן האויר.
15.00: מהמטה מגיעה פקודה להחזיק מעמד בכל מחיר. אש התותחים שוככת במקצת. אנו מנצלים את ההקלה ושולחים לעמדות תה וסנדביצ'ים.
גצק הצליח לתקן את שלושת המקלעים והם נכנסים שוב לפעולה.
16.00: פעולת הארטילריה של האויב מתחדשת.
האויב מכניס לקרב כוחות חדשים, הפעם מול העמדות 3, 4, 5, (צפון-מערב). מוסרים, כי בעמדה 4 חלה מפולת קשה ונפגעו מספר אנשים, ביניהם מפקד העמדה. האויב משתמש בפיאטים ובמרגמות "2. רוב הפצצות שלהן, פצצות עשן.
רץ מגיע מעמדה 4 ומודיע, שהאויב פרץ בין העמדות 4 ו-5 וכרגע הוא נמצא בין הגדרות. אני שולח את משה, סגני, לקבל את הפיקוד על העמדות 5-3 ולסתום את הפרצה בכל מחיר. לאותו תפקיד אני מוציא גם את הרצים עם הנשק. אנו מפסיקים את הדפסת העלון וצביקה נשלח לארגן את עמדה 3 (צפון) ולכסות את אנשי האויב הפורצים באש אגפית.
מבית-החולים מוציאים את הפצועים קל ושולחים אותם בחזרה לקוים.
17.00: מתברר שהאויב - תפס אמנם את הרכס הקרוב לעמדות 3-5, אך להתקדם לא הצליח ואנשיו הגיעו רק עד לגדר.
עם העולם החיצוני - אין קשר. נראה, שהמכשיר נפגע מהזעזועים. שוב מפציצים אותנו מן האויר, אך הפצצות נופלות מחוץ למשק.
18.00: האויב מנסה להסתער פעם נוספת. הפעם מכיוון הבאר, לכיוון עמדה 3 (צפון).
לעומת זאת מודיעים מקטע 3 (דרום-מזרח), כי שלושה אמבולנסים של האויב מתחילים לאסוף את הפצועים. כן מודיעים, כי חיל-הרגלים מתחיל לסגת בחיפוי הארטילריה המחפה, כנראה, גם על איסוף הפצועים.
19.00: הנשק הקל של האויב לא נשמע יותר, אך המרגמות והתותחים שלו עדיין פועלים.
אני מבקר את הפצועים. מצבם של נחמן ומוריץ מסוכן מאוד. יש הכרח לנתחם מיד.
20.00: שקט. הננו עורכים את כוחותינו מחדש. המטבח מעביר אוכל חם וטוב. ניתנת פקודה לשתות מים רק באישורו של מפקד העמדה. ניגשים לתיקונן של כמה תעלות שנפגעו קשה, אם כי האנשים עיפים עד מות.
מנחם וקרלוס מתחילים להתקין מחדש את קוי הטלפון.
מסתבר, כי לפחות 5 טנקים של האויב נפגעו. באישון לילה קוברים את חללינו באופן זמני. מעבירים תחמושת לקטעים ולעמדות. ניתנת פקודה לעירנות מיוחדת.
22.00: האלחוט תוקן. מתקשרים עם המטה ומעבירים דו"ח על המצב. אנו זקוקים לחמרי רפואה, תחמושת וביחוד לפצצות.
מודיעים לנו שתגבורת נמצאת בג'וליס, מנסה להגיע על מנת להוציא את הפצועים, אך האויב בגבעה 105 אינו נותן לעבור. הננו מכותרים.
הדבר גורם למצב רוח קשה. מפחיד אותנו במיוחד המחסור במים.
מפקדי הקטעים נקראים למסור דו"ח מפורט. מתברר, כי האויב סבל אבידות קשות באנשים ובציוד. טנק שעלה על מוקשים נשאר תקוע במרחק 400 מ' מעמדה 7 (דרום). האויב ניסה להוציאו אך לא הצלחה. אני מעריך את אבידותיו בשריון, ב-7 כלי-רכב. לפי הערכתי, 3 פלוגות מבין שני הגדודים שתקפו - נפגעו. עם זאת, לא הצליח האויב להתקרב כדי טווח מגע, אלא לעמדות 4-5 בלבד.
אם לסכם, היה זה יום קשה. ביחוד הקשתה עלינו עצמת אש התותחים שהיתה חזקה מאוד. פלוגת הצבא שהיתה במקום, היתה עיפה מאוד, שכן ימים מספר לפני כן לחמה במשלט עבדיס.
הנסיון שרכשנו לעצמנו בהסתערות ה-2.6.48 עמד לנו. היינו בטוחים. האש שלנו היתה יותר מדויקת. הודות לציוד הנוסף שהגיע אלינו בימי ההפוגה, היתה עצמת האש שלנו גדולה יותר.
הבעיה הקשה היא, פתיחת הדרך לג'וליס. כן צריך לכבוש את משלט 113, השולט על כל המשק.
23.59: הננו מסיירים בקוים. נותנים הוראות ומכינים את האנשים למחר, הבלתי ידוע.