מורשת קרב, הנצחה ואנדרטאות

למן ה-2 ביוני 1948 ועד ל-12 ביולי, שוב לא תקפו המצרים את נגבה במגמת כיבוש. כל אותו זמן (שכלל גם את ההפוגה הראשונה, שנמשכה מה-11 ביוני עד ה-8 ביולי), הוסיפו מגיני נגבה להתבצר, כשנגד עיניהם עומדים לקחי קרב ה-2 ביוני. את לקחי הקרב אנו לומדים מן המסמך הבא, שלא נס ליחו עד היום:

סודי בהחלט

נגבה, 8.6.48
אל: גדוד "3"
אל: אחוזת (נפת) גרשון
מאת: יעקב וילנד, מא"ז נגבה.

הנדון: מסקנות מהתקפת חיל המצרים על משק נגבה ביום 2.6.48

1. הקרב שהתנהל מסביב לנגבה היה אחד הקרבות האופיניים בין נקודת ישוב חקלאית לבין כוחות צבא סדירים של האויב. לכן ניתן להוציא מהקרב על נגבה מסקנות המחייבות נקודות אשר עלולות להמצא במצב דומה.
2. נגבה היא מחוץ לחזית הדרום. קוי ההגנה שלנו עוברים צפונית-מערבית למשק. כיוון שכך, צריכה היתה נגבה להיות מובלעת העוצרת ומרתקת כוחות מסוימים של האויב.
3. נגבה היתה מבוצרת היטב. מבוצרת היטב, אם נניח שביצוריה כוונו נגד הכוחות שהיו רגילים לפעול עד ה-15 במאי (הכוח הערבי המקומי). אך הביצורים שלה לא היו מתאימים ולא יכלו לעמוד נגד תותחים או נגד התקפה של רגלים, בסיוע טנקים.
עד לרגע האחרון, (הכוונה עד ל-15.5) לא היו כל שדות מוקשים. לא היו מחסומים ומכשולים אנטי-טנקים רציניים. לא היו סידורי מים, חשמל וסניטציה מתאימים. רשת הטלפונים, שחיברה את המטה עם העמדות, עברה מעל פני השטח. לא היה גם מקום מבוצר היטב בשביל המטה. לא היו לנו עמדות-משנה ולא היו לנו גם עמדות סרק עם סידורי הטעיה.
4. כבר בהתקפות הראשונות נוכחנו לדעת, שבסידורי בטחון אלה לא נוכל לעמוד בקרב נגד צבא סדיר, עדיף מאתנו נוכחנו מיד, כי הבניינים מבטון מזויין אשר חשבנו שיוכלו לשמש לשירותים אינם באים בחשבון, שכן לא נשאר בנין על פני השטח שלא נפגע.
נוכחנו, כי שיטת הביצורים וקוי ההגנה שלנו נעשתה לפי צרכי ותנאי המשק והאפשרויות האוביקטיביות של כוחות האדם במשק ולא לפי תנאים וצרכים צבאיים, המבוססים על-יסוד משלטים נוחים להגנה ולו גם מרוחקים מרחק רב מהמשק.
תפישה זו היתה בעוכרינו
מכאן המסקנה: אין לבנות עמדות המרכזות מספר רב של לוחמים, אלא עמדות ללוחמים בודדים, בעומק מתאים, המחוברות על-ידי תעלות קשר מתאימות והמכוסות, במידת האפשר, על-ידי שכבה עבה של אדמה.
5. אותנו הצילו תעלות הקשר, שידענו לנצלן מיד לעמדות-משנה
בזמן ההרעשות הכנסנו את האנשים פנימה (לבונקרים ולמקלטים המוגנים היטב) וקיימנו רק תצפיות. אך גם פה, מתוך חוסר נסיון, שגינו: במקום לחפור בונקרים היוצאים מתעלות הקשר - הפכנו למעשה חלק מתעלות הקשר לבונקרים ועל-ידי כך הקשינו מאוד על העברת אנשים ממקום למקום, ביחוד בלילה.
6. בביצורי נגבה חסר בהחלט העומק הדרוש בין העמדות. לא היה כל מקום להחזקת הרזרבות, לא היתה כל אפשרות של תמרון טכסיסי. למעשה חסר היה קו שני של תעלות הגנה
7. האיזור היה מחולק לקטעים, ולמעשה - מפקדי הקטעים הם שפקדו על הקרב. האינציאטיבה של מפקדי הקטעים היותה ומהווה גורם רב-משקל.
בקרבות בהם משתמש האויב בנשק נע (שריון), מוכרחות העמדות להיות מצוידות באלחוט או לפחות ברשת טלפונים שיש בטחון מלא שלא תיפגע. שכן רק בעזרתם, יוכל מפקד הפעולה לקבל תמונה אמיתית על שדה הקרב ולדעת איך לפעול.
8. תוך כל שעות הקרב קיימנו תצפית. היא עלתה לנו בקרבן יקר. עמדת התצפית לא היתה מוסווית ולא מבוצרת כראוי
מוכרחים לדאוג לתצפית מוסווית ומבוצרת היטב.
קשר-דיבור בין התצפית והמטה הוא הכרחי.
אין לסמוך על תצפית אחת. יש ליצור, מבעוד מועד, מקומות משנה אחדים לתצפית.
9. רוח קרבית ועמידה בשער, אף כי היא גורם רציני, אינה מספיקה תמיד, שעה שלאויב יש עדיפות טכנית. שכן, אילו חיל-הרגלים של האויב היה מראה מינימום של נכונות קרבית, אפשר שכוח הגנתנו המוסרי בלבד לא היה מספיק.
10. סידורים טכניים צבאיים וציוד יותר רציני הם צו-השעה.
בכל אזור חייבות להיות כמה עמדות-משנה למק"בים ולמרגמות
11. בקבוקי המולוטוב, הנשק שבו למעשה לוחמים אנו נגד טנקים, צריכים להיות מפוזרים לאורך כל התעלות וערוכים מראש
12. אחת ההוראות שקיבלו מפקדי האזורים שלנו אמרה: "תשמור על מלאי התחמושת במרוכז ותעבירה בשעת הצורך למקומות הנחוצים". הוראה זאת לא עמדה בנסיון לפי דעתי: עצמת-האש היתה כה חזקה שכבר תוך חצי-השעה הראשונה היינו מוכרחים לספק תחמושת למקלעים ולמכונות (מק"בים).
העברת התחמושת הוגשמה רק תודות לאומץ רוח בלתי רגיל של המקשרים.
לכן: תכין מלאי מספיק של תחמושת על-יד כל כלי וכלי; תחפור מחסני תחמושת בקרבת המקלעים.
13. אותו הדבר נוגע גם לשירות הרפואי: הוא רוכז בשתי תחנות ש"ר בלבד במשק, לכן: כל קטע חייב שתהיה לו תחנת עזרה-ראשונה משלו, מצוידת בכלים הדרושים ובפנסי חשמל מוזנים בסוללות. כמובן שצריך להיות במשק גם מכשיר למלוי סוללות.
התקן של כל קטע מוכרח לההפך לתקן של גזרה בחזית, כי קשה מאוד להעביר פצועים, תוך אש, ממקומות מרוחקים בתעלות צרות. יש לשאוף שבכל עמדה יהיה לפחות חובש אחד.
גם למען "רוחם" של הלוחמים אין לרכז את הפצועים ואת הטיפול בהם במקום אחד.
14. בנגבה לא היו כל סידורי מטבח ואוכל מתאימים. אמנם מנות האוכל הגיעו לעמדות מיד לאחר החלשת הלחץ, אך בהרעשות ובקרב ממשוך אין לסמוך על פרימוסים וסידורי בישול רגילים.
יש לדאוג למטבחים צבאיים רגילים. יש לדאוג לפיזור מלאי המזון במקומות שונים ויש לדאוג - וזאת ראשית כל - לטנקים למי שתיה, הטמונים באדמה.
15. משקנו, שהיה משק חקלאי מפותח, סבל הרבה. בהמות המשק הפצועות והמתות גרמו לנו לקשיים רבים, לא היה זמן ולא כוח-אדם לקברן, במקומות שונים של המשק נשארו אברי בהמות מרוסקות (ועופות שנהרגו) שהעלו באשה ואיימו במגפה
כשם שדואגים לנשק ותחמושת כך צריכים לדאוג שבכל נקודה ימצאו חמרי חיטוי במידה מספקת ומכשירים טכניים מתאימים שבעזרתם אפשר יהיה לעשות פעולות סניטציה בממדים רחבים.
גם בעית עשיית הצרכים גרמה לנו קשיים: יש ואנשים, בלית-ברירה, השתמשו בתעלות הקשר ואף בעמדות לעשיית צרכיהם.
דליים מתאימים היו פותרים את הבעיה.
16. יש והתנאים מכריחים את האנשים לעשות ימים ולילות בעמדות: יש לכן חשיבות רבה לבנין בונקרים נוחים במידת האפשר; לתנאים סניטריים שלא יסכנו את בריאות הלוחמים; למזון מתאים ומשביע ואפילו לסיפוק הצרכים התרבותיים
19. אין בכוחו של משק חקלאי לשאת לבד בעול המלחמה. הצבא בא, איפוא, לעזרת המשק בשעת המבחן. אולם יש ומפקדי צבא הם זרים לגמרי לבעיות האזור החקלאי. יש והם חיילים מצויינים אך חלשים בארגון השירותים השונים הנחוצים לניהול המלחמה. מוכרחים, איפוא, למצוא צורת-קואורדינציה בין המא"ז במקום ובין קצין הצבא, שלוקח על עצמו את הפיקוד על האזור בשעת צרה.
20. גם להבא נצטרך לקיים, פרט לצבא, כוחות מגינים בתוך האזורים הכפריים שלנו.
תכנון של נקודת ספר חקלאית יצטרך להיות שונה לגמרי. אדריכלי ההתישבות יחד עם אנשי הצבא יצטרכו למצוא דרך משותפת למען ספק את הצרכים החקלאיים והצבאיים כאחד.
21. ולסיכום: קרבות נמשכים רק שעות ואז נחוץ המאמץ העליון. אך המאמץ העליון הוא, למעשה, סיכום של עשרות דברים קטנים של חיי יום-יום.