גבע. המטה הקרבי
מות - לפולשים!
דף קרבי
אור ליום 20.10.48
דרך הנגב נפתחה לרווחה!
חוליקאת על כל משלטיה - בידינו.
חוליקאת - אשר עמדה בפני שורת התקפות התבססה על חגורת משלטים-מבצרים משני עברי הכביש הראשי. שני הצדדים ידעו את ערכו של המקום: - לגבי הפולש - לולאת חנק
לגבינו - חיי הנגב היו תלויים פה מנגד.
אכזרי מאין כמוהו היה הקרב. קרב תותחים. קרב מרגמות ומקלטים. קרב נשק-מגע. קרב זורקי-להבות. קרב כידונים. קרב גרון אל גרון - רבים מלוחמינו פצועים מנשיכת שיניהם! - משלטים עברו מיד ליד. שבע שעות רצופות התחולל הקרב. חיל-הרגלים שלנו לא נרתע מפני כל קרבן; כבש עמדה אחר עמדה, הדף התקפות-נגד של האויב, הרס את מבצריהם, עד אם הפך כל חי לאויב לרץ, והרץ ברוצו - נהפך למת!
וצדיק הכידון ומותר הדם, כי חזיון הגמול אומר: נקם. נקם. נקם!. נסתיים הקרב הגדול על הדרך לנגב: קם ציר עברי חדש - ג'וליס-בריר ופרשת הדרכים בו, שטח עברי פנימי!
תהילה לכם, כובשי "113" ומשלטי צומת הדרכים,
תהילה לכם, כובשי כאוכבה ובית-תימא,
תהילה לכם כובשי חוליקאת ומשלטיה: - "הבוקעים" יהא מעתה שמכם בלוחמים! אשר זכו להדק את לולאת החנק הזאת - יזכו במהרה לסגור אל צואר פולשים את העניבה הגדולה! כי גדול ליל נקמות!