התקפת המשטרה בליל 19/20 באוקטובר הגם שנכשלה, שירתה את כוונת הדרג הפיקודי הגבוה: הורדת כוחות לנגב לצורך כיבוש באר-שבע. זאת מאחר שהמשטרה לא נתפנתה לפגוע בגדוד "7" של חטיבת הנגב ובגדוד "2" של חטיבה 8, שירדו לנגב בציר הצומת-כאוכבה- גבעה 130 (4 ק"מ מזרחה לחוליקאת) - משמר הנגב, עוד בטרם הסתיים הקרב על משלטי חוליקאת.
לאחר שהצטרף אליהם גם גדוד הפשיטה של חטיבת הנגב - שעד כה פשט על עורפם של המצרים, בין רפיח לעזה - תקפו כל הכוחות האמורים את בירת-הנגב - באר-שבע - בליל 20/21 באוקטובר. כיבוש העיר הושלם בבוקר יום 21 באוקטובר עם כניעת הכוח המצרי שנאחז בבניין המשטרה של העיר.
כיבוש באר-שבע ניתק את הכוחות המצריים בהר-חברון מדרום. כן היה בו משום ניתוק ציר עקיף ל"כיס פלוג'ה": עוג'ה אל-חפיר - באר-שבע - חברון - כיס פלוג'ה. דוקא משום שהציר העקיף ל"כיס פלוג'ה" נותק - התעורר החשש, שהמצרים הנצורים בו ינסו לפרוץ מערבה בציר משלטי-הצומת-מג'דל. לכן הוחלט לכבוש, בליל 21/22 באוקטובר, הן את משטרת עיראק-סווידאן והן את משלטי "דרך-בורמה" הדרום מערביים (6, 7, 4 ו-5), כדי לתת עומק למערך החסימה המערבית של ה"כיס", מגבעה 113 דרך משלטי-הצומת וכאוכבה בואך חוליקאת, וכדי לפתוח אפשרויות נוספות לחיסולו המוחלט של "כיס פלוג'ה".
אין, איפוא, לראות בהתקפת ליל ה-21/22 באוקטובר את ביצוע המשימה שהוטלה על חטיבת עודד בליל 18/19 באוקטובר ועל גדוד "1" של גבעתי בליל 19/20 בו, שתכליתה העיקרית היתה הבקעת הדרך לנגב, אלא פעולה ישירה לצמצום "כיס פלוג'ה" במערב ולמניעת נסיגת החטיבה המצרית הרביעית ממנו - מערבה.
משימה זו הוטלה, ע"י מטה חזית דרום, על חטיבת גבעתי וזו הטילה את כיבוש המשטרה על גדוד "1", ואילו את כיבוש משלטי דרך-בורמה הדרום-מערביים הטילה על גדוד "3".