אלבום תמונות
המבצע נקרא על-שם מפקד בית אשל משה-אלברט יצהר, שנהרג בהפגזה מבאר-שבע.
התכנון היה כדלקמן: שעת ה-"ש" בחצות. הארטילריה תתפרש ממערב לעיר, על הציר לחצרים (סוללת תותחי 65 מ"מ - 4 קנים; וגד' 88 מרגמות 81 מ"מ - 16 כלים) ותרכך את העיר. כוחות קטנים של ג'יפים ומשוריינים (מח' משוריינים מכיוון עלומים, ופל' ג'יפים וחבלנים מנבטים - לגשר דהריה כ-20 ק"מ מבאר-שבע) יבצעו פעולות הסחה והטעיה מדרום וממזרח ויחסמו את הכבישים המובילים לבאר-שבע מדרום ומצפון.
חטיבת הנגב על שני גדודיה שתוגברה בפל' משוריינים ופל' חרמ"ש מגד' 8/82 תתקוף מצפון. פל' ברן מהגד' ה-7 תהיה כוח עתודה חטיבתי.
בשל האיחור בתנועת הכוחות מהצפון וקשיים מינהלתיים, הועברה שעת ה"ש" ל-04:00.
ב-21:00 החלה השיירה לנוע ממשמר הנגב, עד הגשר המפוצץ שבוואדי רגייג, ומשם, בדרכי עפר, מזרחה לעבר באר-שבע. כשהגיעה לאזור ח'רבת אבו-עאישה נפתחה עליה הפגזה מצרית, אך היא לא הפריעה לתנועה לגבעה 315.2, שנמצאת כ-3 ק"מ מצפון לעיר.
החפ"ק היה בח'רבת אבו-עאישה ואליו הגיעה ברגל פל' ברן. מג"ד 7 הורה לה להתקדם 100 מ' דרומה, לגבעה 283, ולהמתין שם בעמדות. במקום היתה הפלוגה המסייעת של הגד' ה-9. בשעה 04:00 החלה ההפגזה וכן ההטעיות.
פל' א' של הגד' ה-7 (סולל-כהן) פרצה בחשכה את גדר העיר מצפון-מזרח. דרך הפרצות המאובטחות חדרה יחידת הקומנדו הצרפתי (75 לוחמים בשתי מחלקות) והתקדמה לתוך השכונה החדשה תוך ירי בלתי-פוסק מקרבינים אוטומטיים. עד מהרה נותרו כמעט ללא תחמושת. המצרים התרכזו והצליחו לבלום את התקדמותם. בשעה 05:00 נשלחה מחלקה מקובצת של מפקדים כתגבורת לקומנדו הצרפתי. בשעה 05:15 תיגברה את הכוח פלוגת החי"ר של הגדוד ה-7. בצדם פרצה בשכונה הישנה פל' חרמ"ש מגד' 9 למרכז העיר, אך נתקלה בהתנגדות ונבלמה.
אנשי הפל' ירדו מזחלמ"יהם ליד התעלה ולאחר ששיתקו שלוש עמדות שדה באש רתק ופיא"טים, עברו בתנועה מהירה את בית- הקברות המוסלמי והשתלטו על גוש הבתים הצפוני עד לכביש הראשי. המצרים הפנו לעבר הכוח את אישם מתחנת המשטרה ותחנת הרכבת.
בתוך העיר נוצר קיפאון. בינתיים זרחה השמש. מפקדת החטיבה הפעילה את עתודותיה. פל' חרמ"ש מגדוד 82 ניסתה לפרוץ לעיר בהסתערות רכובה תוך ירי והגיעה למרחק 200 מ' מתחנת הרכבת, אך כמה זחלמ"ים עלו על מוקשים, האחרים עצרו לפני תעלת הנ"ט, ואחר-כך נראו מסתובבים ונסוגים. שלושה זחלמ"ים נותרו בשטח. המצרים צהלו, יצאו מעמדותיהם קופצים משמחה. חלקם אף יצאו מעבר לגדר והתקדמו לעבר הזחלמ"ים הפגועים. שתי הבזות של הפל' המסייעת ירו לעברם אש חזקה כדי למנוע את התקרבותם.
בשעה 07:50 דווח על בריחת חיילים ותושבים מחוץ לעיר, והחסימות קיבלו הוראה לא לעכב בעדם. אך בשטח הבנוי היתה ההתקדמות איטית ביותר, ונבלמה בצליפות וגיחות-נגד של המצרים.
הוחלט להפעיל את פל' ברן מצפון-מערב. הוא קיבל 3 זחלמ"ים כדי להעביר את הפל' ב-3 סבבים לפאתי העיר ממזרח, ומשם הוטל עליו להתקדם דרך הרחובות אל בניין המשטרה. ראשונה יצאה מחלקתו של דידי מנוסי; אך מיד לאחר מכן פקד המג"ד עוזי נרקיס על שינוי. על פל' ברן הוטל להסתער ישירות קדימה, לעבר בנייני תחנת הרכבת בחיפוי צמוד של שלוש שריוניות נושאות תותח מגד' 82 (המ"פ יעקב הוברמן). ברן פרש את חייליו בשרשרת, כשהרווחים בין חייל לחייל כ-10 מ' (רוחב השרשרת כ-700-600 מ'), והם החלו להתקדם בכידונים שלופים בחיפוי השריוניות. הם הגיעו לטווח כ-400 מ' מהגדרות ועדיין לא ירו בהם. מח' מנדי קיבלה פקודה למשוך ימינה, את מח' אשרק'ה כיוון המ"פ היישר לגדר הצפונית. כשהגיעו לטווח כ-100 מ' מהגדר, פתחו בהסתערות, ורצו קדימה בשאגות הורה!! הם עברו את הגדר הדו-שיפועית בשפיפה בין חוטי התיל, בלי כל התנגדות.
הכוח שטף את סוללת התותחים המצרית ומצא לידה כלי רכב (משאיות וג'יפים) נטושים. מח' אשרק'ה טיהרה את בניין האספקה, מח' מנדי קיבלה פקודה לעקוף את בית-הקברות ולפרוץ מעורפו. כשהגיעו כ-50 מ' מחומת בית-הקברות, הזדקפו כעשרים מצרים והרימו ידיים. חיילי אשרק'ה פתחו עליהם באש, והם שבו והסתתרו. המ"פ והמפקדים לא הצליחו להשתלט על חייליהם. לאחר שברן הרגיעם בערבית, שוב פתחו עליהם באש. לפתע הופיעה מח' מנדי מעורפם של המצרים והסתערה תוך ירי. המצרים המבוהלים החלו לברוח לעבר ברן. חיילי אשרק'ה פתחו שוב באש. החלה אנדרלמוסיה. ברן שם נפשו בכפו, וקפץ לפני גוש האנשים, מסמן בידו לחדול מירי. רק אז פסקה האש. ברן החליט להחזיר את מח' אשרק'ה לאחור, לשמירה על השטח שנכבש. הוא המשיך לעבור המשטרה עם מח' אחת בלבד. בשעה 08:00 לערך כבש את בניין ביה"ס (כיום בית החייל) שנמצא נטוש ונערך לכיבוש המשטרה. באותה שעה השלימו חיילי הגדוד ה-9 את כיבוש המסגד וסביבתו. בשעה 07:00 לערך נשלחה מח' שריוניות לחסום את הכביש בדרום העיר והבחינה בכוח אויב עם תותח נ"ט 6 ליט', שנסוג דרומה.
בשעה 08:00 הוכנסו לעיר תותחי נ"ט לסייע לאנשי הגדוד ה-9. תותח 6 ליט' על זחל"מ קודם לעבר המשטרה. בשעה 08:15 הפעילו אותו אנשי הצוות וירו 5 פגזים. מג"ד 9 ישראל כרמי הבחין בין השבויים המצריים באחד לבוש חלוק לבן, שנראה לו כחובש. הוא הורה לו על התותחים, ופקד עליו להיכנס למשטרה כשליח עם דגל לבן, ולהודיע למפקד המצרי, כי עליו להיכנע תוך 10 דקות, ולא - תפוצץ המשטרה כליל בתותחים. הובטחה כניעה לפי חוקי אמנת ז'נבה. תוך 10 דקות נפתח השער, והופיעו כ-15 קצינים מצריים עם דגל לבן. במצודה נאספו כ-150 שבויים ושלל רב. השעה היתה 09:15, הקרב על באר-שבע תם.
בשלב זה החלה ביזה פראית, והיו גם מעשי טבח והרג. המפקדה איבדה שליטה על הכוחות. בצהריים הורתה החטיבה לגד' 9 להמשיך במרדף אחר האויב, שנסוג לקאמפ-א-שריף. אולם האנשים היו מפוזרים. חלף זמן רב עד שנאספו, וזחלמי"הם היו עמוסים שלל עד אפס מקום. עד אשר נפרק השלל חלף זמן רב ויקר. הם הגיעו ליעד כשעה לפני החשכה, ונתקלו במארב של מח' מק"ב מצרית. הם הסתערו עליה ושטפו אותה, אולם בהמשך נתקלו במוצב מצרי חזק על הגבעה שממערב לדרך, וההתקפה נבלמה.
בערב הגיעה ידיעה על התקפת-נגד מתוכננת מכיוון הר חברון, והכוחות נפרסו להגנה, אך התברר, שזאת ידיעה שקרית והמתיחות פגה.
המצרים סירבו להודות בנפילת באר-שבע, ובשיחות שביתת-הנשק ברודוס דרשו להתיר להם להציב מושל צבאי בעיר. בקרב נפלו 5 מחיילי חט' הנגב ו-2 חיילים מחט' 8.
מתוך הספר "בעקבות לוחמים"
מאת ההיסטוריון אריה יצחקי.