רס"ל איתמר אליה ז"ל

קורות חיים

נולד בערד בכ"ט באייר תשל"ו - יוצא דופן בלידתו (נולד בניתוח קיסרי), בן ראשון לעדנה ושמואל. אח לאוריאל ואיה.

כבר בילדותו - ניכר היה בו שיהיה סקרן וחפץ דעת ובעל תאבון גדול. יחד עם זאת היה ילד רגשן (חלק מהגננות אמרו בכיין) חוג החברים הקרובים שלו - היה מצומצם וקבוע. בבית הספר באה סקרנותו לידי ביטוי בשאיפה לדעת הכל, בלמידה מעמיקה, באהבת הקריאה, וכמו כן התפתחה אהבתו למוסיקה.

למד מוסיקה וניגן על חלילית מגיל 8 במשך 4 שנים ולאחר מכן למד וניגן על קלרינט מגיל 12 ועד גיל 17 איתמר אהב מאוד משחקי מחשב ועבודה מול המחשב, אהבתו זו החלה בשנה שבה למד הכרת מחשב ושפות מחשב באוניברסיטת בן גוריון במסגרת חוגי לימוד לילדים מחוננים בהיותו בכיתה ה'. עם כניסתו לחטיבת הביניים- הצטרף לחוגי סיור של "החברה להגנת הטבע". בחוגי הסיור הרבה לטייל- בתחילה בסביבה הקרובה של מדבר יהודה והנגב ולאחר מכן בכל אזורי הארץ, מן הדרום ועד לצפון. לאחר שהשלים קורס מדצ"ים בסוף כיתה ט', הדריך קבוצות ילדים בחוגי סיור במשך שנתיים .

בתחילת שנת הלימודים בי"א - יצא במשלחת של נוער מבית הספר בערד לארצות הברית במסגרת תוכנית של שגרירים צעירים של האגודה לידידות ישראל אמריקה.

במהלך אותה שנה החלה התעניינותו בגיוס לשייטת. לאחר שעבר את מחנה גדנ"ע צלילה- היה נחוש לגבי הדרך אותה בחר, על אף האפשרויות הנוספות שעמדו בפניו.

סיים את לימודיו בתיכון במגמה מתמתית-פיזיקלית בהצטיינות והתגייס בקיץ 1994 לשייטת.

נפל בג' אלול תשנ"ז, יחד עם אחד עשרה מחבריו.



הקטע הבא נכתב לזכרו של איתמר ע"י שמואל ויינשטיין מערד חבר ואב שכול:



על סלעי המדבר וכאלה שמתים זקופים...



ולמרות הכל נמשיך לעמוד זקופים, גאים ומלאי תקווה שהשלום יבוא

אף על פי שהעיניים בוכות את הגעגועים לבנים שאינם

אנו נמשיך לזכור אותם ולספר את סיפורם.

הם שהתנפצו כסלעי המדבר, ברעם אדיר,

היו רוצים עתיד שונה עבור אחיהם הצעירים

אנו ההורים, צריכים לחשוב איך העזנו

לתת להם עולם כה אכזר.

וזה כשרוח המדבר נושבת שוב ומביאה את קול הבנים:

"הי! אל תבכו, גם אנחנו כאן, ואתם ממשיכים את הדרך.

הי! אל תבכו, תמשיכו אתם, אנחנו כאן, כוכבים בשמים, מאירים דרככם ולא תוכלו לספור אותנו..."