קורות חיים
נולד ב27.1.1977 בז'טומיר , אוקראינה ללייקה וסמיון , אח צעיר לפיוטר
השם מארק ניתן לו על שם סבתו
בילדות מרק היה ילד שמח וחברמן. הוא תמיד היה בראש כל התארגנות, מנהיג מילדות. דאגה לזולת ורצון לתרום לאחר עמדו תמיד בראש סדר עדיפויותיו. יום אחד פגש איש קשיש ברחוב , עזר לו להגיע לביתו. כשראה את מצב הדירה שלו, גייס את כל חבריו כדי לסייע לו לשפר את התנאים. חבורה זו המשיכה לעזור ולתמוך בקשישים נזקקים.
מגיל צעיר מרק חלם להפוך לאיש עסקים. כשהיו בעיות כספיות בבית, הוא התנדב לעזור לפרנסת המשפחה והצליח מאוד . בגיל נעורים חלם לעלות לישראל. ואכן מימש את חלומו בשנת 1994 בגיל 17 עלה לישראל בתכנית של הסכנות היהודית לקיבוץ.
לאחר סיום התכנית עבר לירושלים, שם שכר דירה והחל לעבוד , חלק מהשכר שלו שלח להורים לאוקראינה כדי לתמוך בהם. הוא רצה שהוריו יגיעו לישראל ודבר איתם ארוכות בנושא, בדק אפשרויות , ולבסוף הציע להם להגיע לערד.
משפחתו עשתה עלייה באותה השנה , 9 חודשים אחריו ומרק עבר מירושלים להתגורר בערד איתם. תחילה שכרו דירה בשכונת חלמיש . מרק מצא עבודה כמלצר במלונות ים המלח. וחלם לפתוח מסעדה משלו. במקום עבודה מיד יצר קשרי ידידות טובים שבהמשך הפכו לחברות אמיתית. אנשים חיבבו אותנו והממונים העריכו את עבודתו הטובה. המשפחה רכשה בית קרקע בשכונת מעוף ומרק אהב לארח חברים על האש בסופי שבוע. בשנת 1997 מרק גויס לצהל. מיד אחרי הטירונות הוא הוצב כנהג ביחידה בבאר שבע. הוא אהב מאוד לנהוג. במהלך שירותו הצבאי מרק חלה בסרטן הדם. הוא נלחם בגבורה במחלה .
הוא עבר אין ספור טיפולים קשים וכואבים אבל אף פעם לא נפל ברוחו לצערם הגדול של המשפחה, ללא הצלחה. הוא נפטר כחצי שנה לפני סיום השרות ב19/1/1999 ב20:00 בביתו. הוא בקש לא להיות בבית חולים ומשפחתו תמכה בו וטפלה בו בבית. הוא אהב מאוד אוכל ביתי וכולם ניסו לרצות אותו. חברים ומכרים רבים עזרו למשפחה . החודש האחרון היה מאוד קשה והאנשים שעזרו בטיפול נשארו לתמיד לחברים טובים ונאמנים למשפחה. עד ימיו האחרונים הוא לא נפל ברוחו והמשיך להתמודד ולבנות חלומות עתידיים.
ב בשבט הפך ליום בו מתאספים כל חבריו ומשפחתו כדי לזכור את מרק.
"הוא ממשיך לחיות בליבנו לעד" אומרת לייקה נודלמן, אימו של מרק ז"ל.