תפריט נגישות

רס"ר דורון גמזו ז"ל

דורון גמזו
בן 30 בנפלו
בן מזל ואליעזר
נולד בתל אביב
בי"ג בתשרי תשי"ח, 27/9/1958
התגורר בערד
שרת בחיל האויר
יחידה: כנף 28
התגייס ב-אוקטובר 1976
נפל בעת שירותו
בכ"א בתמוז תשמ"ח, 6/7/1988
מקום קבורה: ערד
הותיר: אישה, שני בנים והורים, אח - זיו ואחות - כלנית

קורות חיים

בנם-בכורם של מזל ואליעזר. נולד ביום י"ג בתשרי תשי"ח (27.9.1958) בתל אביב. דורון החל ללמוד בבית-הספר היסודי "בר-גיורא" בתל אביב, המשיך ללמוד בבית-הספר היסודי "ניר" בקרית אונו וסיים כיתה י"א בפנימייה החקלאית בבית-הספר התיכון ע"ש יוהנה ז'בוטינסקי בבאר יעקב. דורון השתייך לתנועת "הנוער העובד" בקרית אונו, היה חבר

במחלקה לאתלטיקה קלה ב"הפועל" פתח תקווה. שיחק כדור-עף, הרבה לשחות, היה בעל תעודת מציל והשתתף כמעט בכל צליחות הכנרת. התחביבים שלו היו רבים ומגוונים. כך, למשל אהב עבודות נגרות ובנייה ותיקון מכשירי חשמל ובו-בזמן טיפח חיות-מחמד. לפני גיוסו לצה"ל התקבל דורון לבית-הספר הטכני של חיל הים בחיפה ולמד להיות מוכ"ם ימי.

דורון גויס לצה"ל באוקטובר 1976 והוצב בחיל הים. ההתאקלמות בחיי הצבא היתה קלה ועברה ללא משברים. חוש ההומור שלו עזר לו להתגבר על כל קושי. לאחר הטירונות הוצב בבסיס אופירה ושירת כמוכ"ם ימי, משם עבר לבסיס א-טור ולקראת סוף שירותו הועבר לבסיס אשדוד. דורון הצליח בתפקידיו וחוות-הדעת של מפקדיו היו נלהבות: "משקיע ובעל הישגים נאים"; "טכנאי טוב מאוד, מסור לעבודתו ומשמש דוגמה חיובית"; "חייל טוב מאוד"; "משקיע בעבודתו ומגלה מסירות רבה בתחום אחריותו".

בתום שלוש שנות שירות חובה קיבל דורון לידיו את תעודת השחרור ובה צוינה התנהגותו כטובה מאוד והערכת מפקדו היתה: "אחראי, יעיל בעבודתו, בעל ידע מקצועי רב, בעל תפישה מהירה, חברתי ודייקן". דורון המשיך ושירת עוד שנה בשירות קבע.

עם שחרורו מהשירות החל דורון ללמוד במחלקה לקדם-הנדסאים ב"אורט יד סינגלובסקי". עקב בעיות בריאות עברה המשפחה לערד ושם החל לעבוד בחברת החשמל. בתקופת שהותו בערד היה שותף בהקמת קבוצת הכדורעף של "הפועל" ערד, הנקראת כיום על שמו "הפועל דורון ערד".

דורון נשא לאישה את אביגיל והזוג קבע את משובו בערד. נולדו להם שני בנים - אלרן ודולב. דורון עבד תקופה מסוימת בחברת "אלקו" וחזר לשירות קבע, הפעם בחיל האוויר, ושירת כטכנאי ציוד ובקרה (מפקד מעבדת צב"ד). הוא נשלח לקורס טכנאי אלקטרוניקה בבית-הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה, סיים אותו כחניך מצטיין וחזר ליחידתו, טייסת תחזוקה. הוא היה פשוטו כמשמעו בין מקימי בסיס חדש של חיל האוויר

בדרום ארץ. כחמש שנים שירת בבסיס, עד שמחלה ממארת הכריעה אותו.

ביום כ"א בתמוז תשמ"ח (6.7.1988) נפל רס"ר דורון בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בערד.

הניח אישה, שני בנים והורים, אח - זיו ואחות - כלנית.

במכתב התנחומים למשפחה ציין מפקדו כי: "דורון שירת עימנו בכנף כ-5 שנים והיה שותף מלא להקמת הכנף. התחבב על הסובבים אותו ומילא את משימותיו למופת. למרות המחלה והקשיים הנלווים, המשיך בתפקודו השוטף ללא סיוע ועזרה ועמד בהצלחה בכל משימותיו, על אף היותו בודד ויחיד בתחום עיסוקו. היה חבר נאמן לעבודה, יזם וקיבל משימות חדשות

ונוספות, היה פעיל בעבודתו בכל תחומי החיים בכנף, סייע רבות לצעירים והיטה אוזן קשבת לכול".

מדי שנה, בחודש אוקטובר, נערך משחק כדורעף לזכרו בין קבוצת "הפועל דורון ערד" לבין קבוצה מבסיס חיל האוויר שבו שירת. לקבוצה המנצחת מוענק גביע נודד.

בניית אתרים: