תפריט נגישות

מורשת קרב, הנצחה ואנדרטאות

באר-שבע במלחמת העצמאות

הכוח הערבי בבאר-שבע

תחנת הרכבת התורכית
אלבום תמונות

במרכז העיר באר שבע שרדו כמה מבנים של העיר העתיקה, ששימשו במלחמת העצמאות כאתרי קרבות. הבולטים שבהם הם בנייני תחנת הרכבת התורכית הישנה (כיום גלריה לאמנות ובית-ספר שדה), בהם שכנה המפקדה המצרית; מצודת המשטרה הבריטית (כיום מיתקן צבאי); והמבנים סביב גן רמז - בית המושל והמסגד הגדול (כיום מוזיאונים).

בשנת 1946 היו בבאר-שבע - 6450 נפש, כולם ערבים. בשנת 1948 היו בעיר כ-10,000 תושבים. שטח העיר היה אז כ-2 ק"מ*2 ק"מ.
אנשי באר-שבע לא גילו יוזמה רבה בתחום הצבאי. המארגן הראשי היה חאג' סלאמה אבן-סעיד - סגן ראש-העיר (ראש-העיר היה שפיק מושתהא). סייעו לו עבדול ראזק אבו-סיתה, שהיה מזכיר הוועדה הלאומית, ועבדאללה אבו-סיתה מח'רבת מעין, מנהיג כנופיות התראבין.
הוועדה הלאומית הטילה מכסות, על התושבים האמידים, ובכסף שנאסף נרכשו רובים במצרים. "המשמר הלאומי" שהוקם כלל גרעין של כ-40 לוחמים קבועים וביניהם כמה חבלנים. תושבי באר-שבע נעזרו גם במתנדבים מחברון ומחלחול.
העיר התחלקה לשני שכונות: צפונית (חארה אל שמאליה) ודרומית (חארה אלקבליה). הגבול ביניהן היה הרחוב הראשי (רח' ה-20 מטר, כיום רח' קק"ל).

מתוך הספר "בעקבות לוחמים"
מאת ההיסטוריון אריה יצחקי.

בניית אתרים: